אִמָּהוֹת.

אִמָּהוֹת.

עֵינַיִם שֶׁחָצוּ אֶת הַשַּׁעַר.

פִּתּוּלִי נְשִׁימוֹת אֶל תְּהוֹמוֹת

חַיִּים

מִכֵּן נוֹבֵט הַיַּעַר,

בְּתוֹכְכֶן שׁוֹקְטִים אֲגַמִּים.

אַתֶּן הַסְּעָרָה הַמּוֹבִילָה תָּמִיד

אֶל מְקוֹם מִבְטָחִים

אַתֶּן גֶּשֶׁם בְּרָכָה

שֶׁל חֶסֶד הַשּׁוֹטֵף מַכְאוֹבִים

אַתֶּן הַשִּׁיר הָעַתִּיק

הַמִּתְנַגֵּן מֵעַל כָּל סִיר

עִקְבוֹת רַכּוֹת בַּשָּׂדֶה,

בְּשָׂמִים מוֹר וּלְבוֹנָה.

אַתֶּן הַחִיּוּךְ הַבּוֹטֵחַ

הַמְּמַלֵּא אֶת גִּזְעֵי הָעֵצִים בִּקְפָלִים.

אַתֶּן אֲדָמָה מְבֻקַּעַת,

עֲיֵפָה

יוֹדַעַת

פֹּרִיָּה

מְלֵאַת צוּף וְעָסִיס.

לְכָל תִּינוֹק שֶׁהִרְדַּמְתֶּן

רְקַמְתֶּן מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם

דַּאֲגוֹתֵיכֶן כֻּלָּן תְּפִלָּה,

אַתֶּן הַנֵּס

הַנֵּר שֶׁלֹּא כָּבָה .

בְּיֶדְכֶן אוֹצָרוֹת חֲכָמָה

הַנִּבְלָעִים וּמִתְגַּלִּים

כְּמָחוֹל הַלְּבָנָה .

אַתֶּן עֵדֶן

אַתֶּן גַּן

וּפֶרֶא בִּלְתִּי מֵרֻסָּן.

שׁוּם תְּקוּפָה בַּהִיסְטוֹרְיָה,

שׁוּם שַׁלִּיט וְשׁוּם רוֹדָן

לֹא מְאַיֶּם עַל נִצְחִיּוּתְכֶן,

בָּכֶן סוֹד הַמַּשְׁבֵּר וְהַלֵּדָה.

א מ א .

זוֹהִי אַתְּ.

חִבּוּקָהּ הַנִּצְחִי שֶׁל הָרוּחַ

צְחוֹק מַרְקִיעַ אֶל שְׁחָקִים

אָתְּ הַמַּים.

מִמְּךָ בּוֹקְעִים וּלְחֵיקְךָ שָׁבִים

אִמָּהוֹת,

אַתֶּן יוֹדְעוֹת

לְהָעִיר אֶת הָאַהֲבָה

לִנְשֹׁף פווווו עַל פֶּצַע

וְלִרְקֹחַ רְפוּאָה

אִמָּהוֹת,

זוֹהִי שְׁעַתְכֶן

קוּמוּ עוּרוּ

לִתְחִיָּה

פִּתְּחוּ

הַשַּׁעַר

לַשְּׁכִינָה